מה זה התקף חרדה – מהם התסמינים, מהם סוגי החרדה ומהם סוגי הטיפול הקיימים ?

התקף חרדה – טיפול בחרדות, התקפי חרדה, פוביות, פאניקה

התקף חרדה – לפניך מאמר מקיף שכתבתי על התקף חרדה כולל סקירה מקיפה והדגמה של אבחון וטיפול טבעי משולב. המאמר הזה יכול להסביר לך הרבה מאוד מהדברים שאתה מרגיש, כדאי לקרוא עד הסוף. אם יהיו לך שאלות נוספות, אפשר לדבר איתי בטלפון ולקבל ייעוץ טלפוני בחינם – 050-7967745. בהצלחה, יולי ביילין

מבוא – התקף חרדה

עבודה זו היא המחקר האישי שלי להבנה עמוקה יותר של התהליכים המתרחשים בגוף ובנפש בזמן התקף חרדה ואחריה. במהלך העבודה אני אציג את הגישות השונות של מהי חרדה והדרכים לטיפול בה.
ההנחה הבסיסית שלי היא ש חרדה היא בעצם זעקה של עצמנו המתריעה על חוסר איזון וחוסר ביטוי רגשי עמוק, זהו צורך פנימי לדיאלוג מחודש בין החלקים המרכיבים את אישיותנו. אני מאמינה שאין בעיה שלא ניתנת לתיקון ולכן גם התקפי חרדה, כמה קשים שלא יהיו, ניתנים לאיזון ותיקון המתחיל בהכרה של התופעה כקול שבא לומר לנו דבר מה שלא היינו מוכנים לשמוע עד כה בשום צורה אחרת. קראתי פעם ש התקף חרדה זוהי דרכו של הגוף לומר דברים שלא העזנו להגיד בקול.
אני מאחלת לי ולכולנו להיות אמיצים מספיק בכדי לומר את האמת העמוקה מבלי לגרום לגוף לדבר בשפה כה כואבת.

מה זה התקף חרדה ?

חרדה היא תחושת פחד מוגזמת או תחושת בהלה או דאגה יתרה המלווה בתסמינים גופניים הבאה בעקבות ציפייה לסכנה שיכולה להיות חיצונית או פנימית. לא תמיד קל לאדם מן השורה להבדיל בין פחד לחרדה. הדוגמא הבאה עשויה לסייע:
אם אתה מטייל בג'ונגל ואריה חושף את שיניו מולך יש סיכוי רב כי תרגיש פחד. אם לעומת זאת פודל קטן וחביב הולך לידך ואתה "מת מפחד" שחיית המחמד תנשוך אותך, לבך פועם בחוזקה ונשמתך קצרה זו חרדה. אחד ההבדלים החשובים בין פחד לחרדה הוא שפחד נובע מהסכנה עצמה ואילו חרדה מתעוררת עקב ציפייה לסכנה. חרדה יכולה ללבוש פנים רבות, בתלות בגורם לה, באישיות של האדם הסובל ממנה וכנראה שגורמים תורשתיים וגורמים התפתחותיים משפיעים על העוצמות והצורות השונות של חרדה.
מצבים ומחלות רבות נחשבים היום ל"הפרעות חרדה", למשל: התקפי בעת (פאניקה), פוביות, התנהגות כפייתית או מחשבות טורדניות, היפוכונדרייה (פחד ממחלות) הפרעת חרדה בעקבות טראומה ותחושת חרדה כללית.(אתר אינפומד, 2008).

התקף חרדה בגישה הקונבנציונאלית

1. מבנה המוח

על מנת להבין את המתרחש בגוף בזמן התקף חרדה, תחילה נבחן את מבנה המוח והתפקידים של האזורים השונים בו שקשורים לתהליך זה.
נתחיל בהגדרה של מהי המערכת הלימבית שנמצאת עמוק במרכזו של המוח –
המערכת הלימבית (limbus בלטינית: קצה) כוללת את המבנים במוח האנושי המעורבים
ברגש, מוטיבציה, והקשר בין רגש לזיכרון.המערכת הלימבית משפיעה על היווצרות זיכרון על ידי שילוב מצבים רגשיים עם זיכרונות מאוחסנים של תחושה פיזית.
המערכת הלימבית כוללת מבנים מוחיים קליפתיים ותת-קליפתיים רבים. להלן האזורים שבדרך כלל נחשבים לחלק מהמערכת הלימבית:
– אמיגדלה: מעורב באיתות לקליפת המוח על גירויים מניעים משמעותיים כמו אלו הקשורים בפחד או תגמול;
– היפוקמפוס: דרוש ליצירת זיכרונות ארוכי טווח;
– גירוס הסינגולום: מסדיר פונקציות אוטונומיות – קצב לב ולחץ דם, כמו כן פעילות קוגניטיבית וריכוזית;
– הגירוס הכיפתי: אזור הכולל את הסינגולום, ההיפוקמפוס והגירוס הפארהיפוקמפי;
– היפותלמוס: מווסת את מערכת העצבים האוטונומית על ידי ייצור שחרור וייצור הורמונים. משפיע על לחץ דם, קצב לב, רעב, צמא, עוררות מינית, ומחזור השינה;
– הגוף הפטמתי: חשוב להיווצרות זיכרון;
– גרעין האקומבנס: מעורב בתגמול, עונג והתמכרות;
– קורטקס אורביטופרונטלי: מעורב בקבלת החלטות;
– גירוס פארהיפוקמפי: חלק מההיפוקמפוס, משחק תפקיד ביצירת זיכרון מרחבי;
– תלמוס: 'תחנת הממסר' לקליפת המוח; (אתר ויקיפדיה, 2008)
וכעת נתמקד באזור שנקרא אמיגדלה. לפי הבנתי, אזור זה מעורב באופן ישיר וחד משמעי בכל הקשור לפסיכופתולוגיה של התקפי חרדה.
האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד, המורכב מכ-13 גרעינים, המצוי בעומק האונה הטמפורלית התיכונה במוח. האמיגדלה מקושרת עם תגובות רגשיות למצבי סכנה (בעיקר פחד ותוקפנות) ומשתתפת בתגובות התנהגותיות, האוטונומיות וההורמונליות בנוכחות גירויים רגשיים. כמו ההיפוקמפוס, גם האמיגדלה היא חלק מהמערכת הלימבית. האמיגדלה נחשבת למעורבת ישירות בתהליכי ויסות רגשי ו"אחראית" על פחד ומורא. כמו כן ידוע שהזיכרונות הראשונים של האדם לאחר הלידה מאוכסנים באמיגדלה. משום כך בדרך כלל איננו זוכרים אירועים עד גיל 3. כמו כן בגלל זה אדם שאיבד את זיכרונו (למשל בתאונות דרכים) עדיין זוכר את שפת אימו. (ויקיפדיה, 2008)
אזור האמיגדלה הוא החלק הרגשי של המוח והוא פועל בשיתוף פעולה עם שאר אזורי המוח ובמיוחד עם אזור הקורטקס (קליפת המוח) שהוא החלק הקוגניטיבי (שכלי-מחשבתי). כאשר אזור האמיגדלה מוצף (בדרך כלל עקב הדחקה רגשית), הרגש "משתלט" על הפעילות המוחית הכוללת, כתוצאה מכך מציף את ההיפותלמוס שמפעיל את מערכת העצבים האוטונומית והמערכת ההורמונאלית ויוצר התקף חרדה. ניתן לדמות את התהליך לבריכת מים אשר אוגרת ואוגרת מים ללא אפשרות להתנקז (מים = רגש), כאשר בריכה זאת מתמלאת עד גדותיה, המים מתחילים לגלוש ולהציף את כל האזורים השכנים ולעורר מצב של סכנה ואיום (סכנה = חרדה).

2. גורמים להתקף חרדה

הרופאים והחוקרים של הרפואה הקונבנציונלית עדיין לא הגדירו באופן חד משמעי את הגורמים הפיזיולוגיים להופעתה של הפרעת חרדה. ישנם מחקרים המראים את הקשר בין מרכיבים גנטיים לבין נטייה ל התקפי חרדה, ומניחים שכמו בהפרעות נפשיות אחרות, גם כאן, המחסור במעביר העצבי סרוטונין מהווה גורם להפרעה.
ישנן גישות פסיכולוגיות השונות המציאות מגוון סוגי טיפול בהפרעות חרדה על פי התפיסה שלהן את ההפרעה והגורמים לה.
המקובל והמוסכם בעולם הפסיכולוגיה הוא שהתקפי חרדה הן תולדה של שילוב של גורמים פסיכולוגיים, סביבתיים וביולוגיים. חלק מהגורמים הפסיכולוגיים יכולים להיות סגנון חיים רווי במתח ולחץ אשר מעוררים פעילות מוגברת של המערכת העצבית האוטונומית וגורמים בסופו של דבר לשיבושה.
על פי המאמר של הפסיכולוגית קרן קפלן והפרופ' אורן קפלן, ישנן גישות שונות להסתכלות על הפרעת חרדה והטיפול בה.
כיוון חשיבה אחד אומר שהתקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כלומר, חרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם.
לעומת זאת, הגישה הרפואית- תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה (ק. קפלן, פרופ' א. קפלן, 2008)

3. אבחון הפרעות חרדה

התקף חרדה מוגדר כהופעה פתאומית ורבת עוצמה של בהלה, פחד או אי נוחות, המגיעה לשיאה בתוך 10 דקות לערך וכוללת לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים, ללא אינדיקציה לאירוע רפואי אובייקטיבי (כגון התקף לב, לחץ דם גבוה וכדומה):
– תחושה של סכנה קרבה
– הצורך להימלט
– דפיקות לב
– הזעת יתר
– רעידות
– קוצר נשימה
– תחושה של מחנק
– כאב, דקירות או אי נוחות בחזה
– בחילה או אי נוחות בדרכי העיכול
– סחרחורת
– דפרסונליזציה: תחושה שהדברים אינם מציאותיים.
– פחד מאובדן שליטה או פחד מ"יציאה מהדעת"
– פחד ממוות
– דקירות קלות
– גלי קור או חום
ישנם שלושה סוגים של התקפות פאניקה:
פתאומית – התקף חרדה מופיעה "יש מאין", ללא כל אזהרה וללא כל סיבה הנראית לעין.
מצבית – מצבים שבהם הפרט תמיד סובל מהתקף, למשל כניסה למנהרה.
נטייה למצביות – מצבים בהם קיימת סבירות שהפרט יסבול מהתקפת פאניקה, אם כי זו אינה תמיד מתרחשת. לדוגמא, פרט אשר לפעמים סובל מהתקפות פאניקה בעת נהיגה.
(ק. קפלן, פרופ' א. קפלן, 2008)

חשוב לשים לב כי ישנן הפרעות ומחלות גופניות אשר מעוררות סימפטומים כמעט זהים לאלו של התקף חרדה, כגון: מחלות לב, הפרעות הורמונאליות בבלוטת התריס, הפרעות הורמונאליות ביותרת הכליה, בעיות נשימה, אלרגיות ועוד.

רוצה לקבל פרטים נוספים על טיפול בהתקף חרדה?

4. סוגי חרדות

נהוג לחלק את הפרעות החרדה לארבע קבוצות עיקריות:
1. הפרעת אימה (Panic Disorder ) – מאופיינת בתסמינים גופניים, כגון קוצר נשימה, תחושת מחנק, פעימות לב מואצות, סחרחורות, כאבי ראש, הזעה, רעד או צמרמורות, גלי חום וקור, בחילות ושינויים בפעילות המעיים, וכן בתסמינים נפשיים כחוסר אונים, מצוקה, אבדן שליטה, פחד מגורם לא ידוע, מאבדן שליטה, מיציאה מהדעת, ממוות ושינויים בהתנהגות (כולל מצבי הימנעות שונים).
הופעת ההפרעה אינה נובעת בהכרח מסיבה ידועה לסובל ממנה.
אחת התופעות הקשות הנלוות למצב זה היא התקף חרדה: הופעה פתאומית ורבת עצמה של בהלה, פחד או אי נוחות, המגיעה לשיאה בתוך עשר דקות לערך וכוללת לפחות ארבעה מהתסמינים הקשורים להפרעות אימה ללא אינדיקציה לאירוע רפואי אובייקטיבי (כגון התקף לב, לחץ דם גבוה וכו´).
2. הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD) – מאופיינת בדאגות ובמתח סביב נושאים שונים ומגוונים העוסקים בענייני היומיום. אנשים הסובלים מהפרעה זו מוטרדים ומודאגים גם בשל אירועים שכיחים ורגילים. הם מרבים בתלונות על עייפות, בהלה ותחושת כובד.
3. הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder,OCD) – מתבטאת במחשבות בעלות תוכן מאיים או מפחיד, אשר טורדות שוב ושוב את המטופל שאינו מצליח לסלקן מתודעתו. המחשבות מפריעות ומאיימות על המטופל, מעלות את רמת החרדה ומפריעות בתפקוד ובריכוז. אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית נאלצים לעתים לחזור ולבצע פעולות מסוימות שוב ושוב כדי להירגע ומוצאים עצמם עסוקים זמן רב בפעולה החוזרת על עצמה, למשל, רחצה, ניקיון, סידור חפצים בסדר מסוים וכו´.
4. פוביה / בעת (FOBIA) – מצב שבו הפרט סובל מפחד ומבהלה חריפים ומוגזמים כלפי אובייקט מסוים או מצב מסוים, שאינם מעוררים תגובות דומות בקרב האדם הסביר. רמת הפחד אינה תואמת את הנסיבות ועלולה להביא להימנעות מפעולות יומיומיות שגרתיות ופשוטות. פוביה תוגדר ככזו כאשר הפחד פוגם בשגרת היומיום של האדם, בתעסוקתו או באיכות חייו. הסובלים מפוביה ערים בדרך- כלל לחוסר ההיגיון שבפחד, אך אינם מסוגלים לבטלו או להפיגו. אמנם מושאי החרדה מרובים ומגוונים, אך מקובל לחלק את הפוביות לשלושה סוגים מרכזיים:
א. פוביות פשוטות – אימה משתקת ממפגש עם חפץ, בעל חיים, סיטואציה מסוימת (לעתים די במחשבה עליהם). דוגמאות שכיחות הן חרקים כלשהם (עכביש, מקק), גבהים (מעליות, מגדלים, טיסות), טיפולים רפואיים (זריקות, בדיקות דם, טיפול שיניים) ועוד.
ב. חרדה חברתית – מתבטאת בתסמיני חרדה, מתח ותחושת אי נוחות במצבים חברתיים שונים, ולעתים אף בהימנעות חלקית או מלאה ממצבים אלה. לדוגמה, דיבור, אכילה, כתיבה, נוכחות קהל או אנשים זרים, אירועים שונים, קניות במרכזים גדולים ועוד.
ג. אגרופוביה – פחד ממקומות בלתי מוכרים ומורכבים. הסובלים מאגרופוביה יימנעו מכניסה לבית-קולנוע, מנסיעה ברכבת לבדם או מביקור בסופרמרקט. מדובר בהפרעה מגבילה מאוד אשר גורמת לרבים מהלוקים בה להיות מרותקים לביתם.
(אתר טיפולי משוב, 2008)

5. הטיפול הקונבנציונאלי בהתקף חרדה

הטיפול הקונבנציונאלי נחלק לשני חלקים: הטיפול הפסיכולוגי בשילוב שיטות שונות והטיפול התרופתי:

טיפולים פסיכולוגיים

טיפול דינאמי (גישה פסיכואנליטית)
הטיפול הדינאמי מניח מקורות לא מודעים לחרדה ויוצר באמצעות תהליך טיפולי ארוך טווח מסע אל העצמי בו המטופל מפתח מודעות רבה יותר לחלקיו הפנימיים ולקונפליקטים הבלתי פתורים שבו. הגישה דורשת טיפול ארוך טווח של חודשים לפחות. היא עשויה להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים, אך לא תמיד מספיקה או מתאימה להסרת הסימפטומים המטרידים שעולים מהפרעת החרדה.
טיפול התנהגותי (Behavior Therapy)
מטרתו של הטיפול ההתנהגותי לשנות את ההתנהגות הבלתי רצויה ולשלוט בה. האדם לומד להתמודד עם מצבים קשים, פעמים רבות באמצעות חשיפה מבוקרת לאותם מצבים. סוג זה של טיפול נותן לפרט תחושה של שליטה על חייו.
טיפול קוגניטיבי (Cognitive Therapy)
מטרתו של הטיפול הקוגניטיבי לשנות דפוסי חשיבה בלתי מועילים או מזיקים. הפרט בוחן את רגשותיו ולומד להבחין בין מחשבות מציאותיות למחשבות בלתי מציאותיות. בדומה לטיפול ההתנהגותי, הפרט מעורב באופן פעיל בתהליך החלמתו ומקבל תחושת שליטה על חייו.
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי CBT (Cognitive Behavior Therapy)
מטפלים רבים עושים שימוש בשילוב של טיפול קוגניטיבי והתנהגותי. אחד היתרונות של טיפול מסוג זה הוא כי המטופל לומד על כישורי החלמה אשר יכולים להועיל לו לאורך חייו.
טכניקות של הרפיה ודמיון מודרך
טכניקות של התרגעות מסייעים לפרט לפתח יכולת להתמודד במידה רבה יותר של יעילות עם גורמי הלחץ המובילים לחרדה, כמו-גם עם חלק מהתסמינים הפיסיים של החרדה. הטכניקות הנלמדות כוללות תרגול של נשימה נכונה.
היפנוזה
מקובל שהשימוש בהיפנוזה עשוי להשתלב בצורה יעילה בכל סוג של טיפול בהתקפי חרדה.

טיפול בחרדות – טיפול תרופתי בהתקף חרדה

על פי הגישה הקונבנציונאלית, למרבית הפרעות החרדה יש גם מקור ביולוגי מסוים ולכן ניתן לרוב לטפל בהן באמצעות תרופות. הרפואה הקונבנציונאלית דוגלת בכך שטיפול תרופתי עשוי להיות מועיל ולרוב נעשה שימוש בטיפול תרופתי בשילוב עם אחת או יותר משיטות הטיפול הפסיכולוגיות המצוינות לעיל. לעתים נעשה שימוש בתרופות נוגדות דיכאון או תרופות להורדת רמת החרדה על מנת להקל על תסמינים קשים ועל מנת שאפשר יהיה להתקדם עם סוגים נוספים של טיפול. טיפול תרופתי יעיל עבור אנשים רבים ומהווה אפשרות טיפול ארוכת טווח או קצרת טווח, תלוי בפרט המטופל.
הרופאים מאמינים כי טיפול תרופתי, ובעיקר באמצעות תרופות נגד דיכאון, עשוי להיות מועיל בטיפול בהתקפי חרדה ולרוב נעשה שימוש בו בשילוב עם סוגי טיפול אחרים, כדוגמת תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית. תרופות נגד דיכאון ותרופות להקלת חרדה נועדו להקלת התסמינים, ומתן אפשרות להתקדם עם סוג אחר של טיפול. טיפול תרופתי עשוי להיות לטווח קצר ולעתים דרוש לאורך זמן רב, תלוי בחולה.
התרופות הנפוצות לשימוש בהתקפי חרדה הן ממשפחת SSRI (selective serotonin reuptake inhibitors). כמו כן יש שימוש בבנזודיאזיפינים, (benzodiazepines) טריציקליקים (tricyclic), חסמי בטא (beta blockers), ו- MAOI (Monoamine oxidase inhibitors).  (ק. קפלן, פרופ' א. קפלן, 2008)

חרדה "נורמאלית" וחרדה כהפרעה
חרדה ופחד הן תופעות נורמאליות, רחבות היקף, שתפקידן המקורי לגרום לאדם לברוח מסכנה. כל אדם חווה לעתים תחושת חרדה מסוימת. תחושה זו מאופיינת בתחושת פחד לא ממוקדת ומלווה בדרך כלל בכאב ראש, הזעה, דפיקות לב, תחושת עילפון, תחושת חנק או כאב בחזה, כאב בטן ושלשול. רוב בני האדם עשויים לחוש חרדה מסוימת כאשר הם צריכים לעמוד מול אולם מלא אנשים ולנאום. חרדה נחשבת למחלה או להפרעה כאשר היא מפריעה לתפקודו של החולה בה, למשל, כאשר היא מוגזמת ביחס לגירוי שמעורר אותה. לעתים מלווה חרדה בדיכאון, בושה או אשמה.
(אתר אינפומד, 2008)

התקף חרדה – כמה זה נפוץ?

למעשה, הפרעות החרדה הן תופעה נפוצה למדי – אחד מכל ארבעה אנשים מגיע למצב של חרדה פתולוגית לפחות פעם אחת בחייו. כמעט כל הפרעות החרדה נפוצות פי שתיים בקרב נשים ביחס לגברים. המקרה היחיד בו היחס שונה הוא ההפרעה הטורדנית-כפייתית, שהשכיחות שלה שווה בין המינים. הפרעת חרדה תופיע, בדרך כלל, לפני גיל 40-50. במידה וההפרעה מופיעה בגיל מאוחר יותר, רצוי לעבור בירור גופני מקיף.
יש לא מעט גורמים פיזיים שעלולים לגרום לתסמינים דמויי חרדה. בדיוק בגלל זה, לפני שמאבחנים הפרעת חרדה, צריך לשלול גורמים אחרים, שהסימפטומים שלהם דומים לחרדה – למשל, מחלות לב שונות מחלות נשימתיות, עלייה או ירידה ברמת הסוכר בדם, בעיות בבלוטת התריס, בעיות בריכוז המלחים כגון ירידה בסידן, גידולים, בעיות נוירולוגיות, הרעלת סמים או גמילה מסמים.
(אתר המדריך לנפש, 2008)

"אינטליגנציה רגשית"

המוח האנושי עבר תהליך של גדילה במשך מיליוני שנות אבולוציה. בבסיסו, היה רק גזע המוח המקיף את החלק העליון של חוט השדרה ומסדיר פונקציות חיים בסיסיות כגון נשימה וחילוף חומרים. אונת חוש הריח, שהייתה חשובה ביותר להישרדות, היא שגרמה להתפתחות מרכזי רגש. עם הופעת היונקים, הופיעו שכבות חדשות של המוח הרגשי, שנקראות המערכת הלימבית (מלטינית, לימבוס = טבעת). המערכת הלימבית שולטת בתחושות של תשוקה מינית, זעם, אהבה, פחד וכן היכולת ללמידה וזכרון. מן המערכות הרגשיות התפתח אחר כך המוח ה"חושב", הניאו-קורטקס, קליפת המוח החדשה. הניאו-קורטקס הוא מושב המחשבה. הוא מכיל את המרכזים האוספים ומבינים את מה שאוספים החושים. הוא זה המאפשר לנו לפתח תחושות על רעיונות, אומנות, סמלים וכולי. עם זאת, במצבי חירום והישרדות, מרכינים בדרך כלל המרכזים השכליים במוח את ראשם בפני המערכת הלימבית, המערכת הרגשית. כלומר, שתי מערכות – לימבית שמונחת ע"י הרגש, ושכלית שמונחית ע"י הניאו-קורטקס – שפועלות בהרמוניה.
ידועים מקרים, כאמור, בהם משתלטת המערכת הלימבית על השכלית, מעין "מחטף" המאפשר פעילות מהירה ללא מחשבה. דוגמא כזו הוא דחף בלתי נשלט שמסתיים ברצח. מקור "מחטף" זה הוא השקד, האמיגדלה , אחד המרכזים החשובים ביותר במערכת הלימבית.לשקד רשת נרחבת של קשרים עצביים המאפשרת לו בשעת חירום רגשית להשתלט על המוח ולהנהיגו. השקד הוא מעין "שומר פסיכולוגי בכוננות לרגעי חירום", בעל יכולת מהירה אף מזו של הניאו-קורטקס לנתח מצב ולהחליט על דרך פעולה. מכאן נגזרת ההבנה השכלית המאוחרת לעתים של מעשה שעשינו במהירות, שכן השקד הוא מהיר ואינטנסיבי, לעתים בלתי נשלט. הקשרים בין השקד (המערכת הלימבית) לבין הניאו-קורטקס הם כ"ברית" שבין הלב לשכל המתווכת ע"י הקורטקס הבין-מצחי המבקר את התחושות ומתפקד כ"מתג כיבוי" המרגיע את השקד במצבי חירום. השילוב של המוח השכלי והרגשי הוא המפתח להצלחה ואושר.
(דניאל גולמן, 2008)

התקפי חרדה – כך זה היה פעם

פרויד היה אבי התפישה שניתן לטפל בהתקפות של חרדה באמצעות דיבור ובכך יסד את ענף הפסיכולוגיה. תפישתו חוללה מהפכה משום שעד אז נהגו לכלוא את החולים שהוגדרו אז כסובלים מ"התקפי היסטריה" בבתי חולים לפגועי נפש. ואת התופעה יחסו בעיקר לנשים. למעשה מוצאה של המילה"היסטריה" מהמילה הלטינית hysterium שמשמעה רחם. בימי הביניים האמינו שהסיבה לתופעת ההיסטריה של הנשים קשורה לעליית הרחם כלפי מעלה הגורמת ללחץ רב על הלב.
(הלל לרנר, 2007).

 

רוצה לקבל פרטים נוספים על טיפול בהתקף חרדה?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים האלה :

> טיפול בחרדות
> 7 עובדות חשובות על חרדה
> שאלות ותשובות נפוצות על חרדות FAQ
> הפרעות חרדה – רקע וסקירה מקיפה
> איך להתגבר על התקף חרדה בזמן שהוא קורה
> תיאור מקרה מהקליניקה על טיפול בחרדות
> 17 דרכים לטפל בחרדה באופן טבעי
> איך מטפלים בחרדה על פי שיטת לוסקי
> מה זה התקף חרדה? תסמינים וסוגי טיפול
> סדנה לטיפול קבוצתי בחרדות