טיפול בתת פעילות בלוטת התריס – היפו תירואידיזם / Hypothyroidism
מאת: יולי ביילין

טיפול בתת פעילות בלוטת התריס

בלוטת התריס (thyroid gland), הנקראת גם בלוטת המגן (מיוונית: thyreos – מגן, eidos – צורה), היא בלוטה השייכת למערכת האנדוקרינית ומפרישה הורמונים, שהחשובים שבהם הם תירוקסין (T4) ותריודוטירונין (T3), המשפיעים על קצב המטבוליזם בגוף. תפקידם לקבוע את קצב המטבוליזם הכללי של הגוף, והם משפיעים על קצב הגדילה והתפקוד של מערכות רבות בגוף. יוד הוא מרכיב חיוני של שני ההורמונים. הורמון שלישי שמייצרת בלוטת התריס הוא הקלציטונין, שתפקידו לווסת את רמת הסידן בדם. הוא מונע שחרור סידן מהעצם ובכך מפחית את רמת הסידן בדם. עליית רמת הסידן בדם מהווה גירוי להפרשת ההורמון. הבעיות הנפוצות ביותר בבלוטת התריס הן תת פעילות בלוטת התריס ויתר פעילות בלוטת התריס.

אנטומיה
הבלוטה היא אחת הבלוטות האנדוקריניות הגדולות ביותר בגוף. לבלוטה צורת פרפר והיא נמצאת בצוואר, משני צדי קנה הנשימה מתחת לגרוגרת וממש מתחת לעור. בזמן פעילות הבליעה הבלוטה נעה ביחס לקנה הנשימה. הבלוטה בנויה משתי אונות המחוברות זו לזו וממוקמות בחלק הקידמי של הצוואר משני צידי קנה הנשימה. יש לה חשיבות מן המעלה הראשונה לפעולות רבות בגוף, כאשר בראש ובראשונה היא חיונית לפעילות מטבולית תקינה.

פיזיולוגיה
התפקיד העיקרי של הבלוטה הוא ייצור ההורמונים תירוקסין (T4), תריודוטירונין (T3) וקלציטונין. עד 80% מה-T4 מומר ל-T3 על ידי איברים היקפיים בגוף כגון הכבד, הכליות והטחול.שאר ה-T4 מומר להורמון T3, אשר הינו איזומר של T3 אשר הינו חסר פעילות מטבולית כמו T3.

תירוקסין נוצר על ידי תאי הבלוטה מתירוזין חופשי ועל שיירי תירוזין של חלבון הנקרא תירוגלובולין. יוד נתפס באמצעות "מלכודת יוד" ומוצמד לשייר התירוזין בתירוגלובולין, ועל תירוזין חופשי. עקב גירוי של ההורמון TSH, תאי הבלוטה סופגים את התירוגלובולין ושוברים את הקשר בין התירוזין לתירוגלובולין, דבר המשחרר את ההורמונים T3 ו-T4. (ב-T3 חסר אטום יוד אחד בהשוואה ל-T4). ההורמונים משתחררים לדם, והאנזים דהיודינאז ממיר את ה-T4 ל-T3 על ידי הסרת אטום יוד. ההורמונים המשתחררים מבלוטת התריס הם כ-90% T4 ו-10% T3. תאי המוח הם אתר מטרה חשוב להורמוני בלוטת התריס: הורמוני הבלוטה בעלי תפקיד חשוב במיוחד בהתפתחות המוח בעת היריון. בדם, T3 ו-T4 קשורים חלקית לגלובולין הקושר T4, טרנסתירטין (transthyretin) ואלבומין (albumin). מתוך ההורמונים בדם רק חלק קטן מהם חופשיים ולא קשורים (T4 0.03% ו-T3 0.3%). ההורמונים חוצים את ממברנות התאים ונקשרים לקולטנים.

הורמון נוסף, קלציטונין אחראי על איזון רמות הסידן בדם. קלציטונין מעודד העברת סידן לעצמות. רמות הקלציטונין בדם משמשות לאבחון גידולים או סוגים של סרטן בלוטת התריס, מצב בו רמות הקלציטונין יכולות להיות גבוהות. ההורמון יכול לשמש לטיפול בהיפרקאלצמיה (עודף סידן) או באוסטאופורוזיס (דלדול עצם).
נהוג לצייר ציר דמיוני המתאר את שרשרת התגובות ההורמונליות המתרחשות בגוף כחלק מהמערכת האנדוקרינית. בתחילת הציר, או בראש השרשרת, מצוי ההיפותלמוס, אזור במוח השולט בהתנהלות ההורמונלית של יתר הבלוטות, ומווסת את פעולותיהן באמצעות קבלת משוב ממחזור הדם. בהמשך הרלוונטי בשרשרת, מצויה בלוטת יותרת המוח (Pituitary gland, Hypophysis), שכאמור מקבלת גירויים מההיפותלמוס, ובהתאם להם משחררת את ההורמון תירוטרופין (Thyrotropin), הנקרא גם "הורמון מגרה בלוטת התריס" (TSH). הורמון התירוטרופין נקלט בבלוטת התריס ומגרה אותה, בדרך של משוב שלילי. הוא נותן הוראה להפרשת T4. הורמון ה-T4, נספג בכבד ושם הופך להורמון T3. הורמון ה-T3 מופרש גם כן מן הבלוטה עצמה. ה-T3 נקלט כמעט בכל מערכות הגוף באמצעות תהליך אנדו-ציטוזי ודרך מתן הוראה ב-D.N.A הופך את תאי הגוף לזמינים יותר לאדרנלין ולאינסולין. ויסות פעילותה של הבלוטה נעשה תחת בקרה של הורמון ה-TSH בלולאת משוב שלילי. שתי הבלוטות, בלוטת התריס ובלוטת יותרת המוח, מתפקדות כמערכת עם היזון חוזר: כשבלוטת התריס אינה מייצרת מספיק תירוקסין, בלוטת יותרת המוח מבחינה בכך ומספקת יותר TSH שמגרה את הבלוטה ומפעיל אותה, ולהפך – כשיש עודף תירוקסין מפרישה בלוטת יותרת המוח פחות TSH.

נמצא שעבור הורמון ה-TSH, קיימת מחזוריות לאורך היום שבה רמת ההורמון גבוהה יחסית בבוקר, ויורדת באופן משמעותי לקראת הלילה, בשעות השינה. עבור TSH נמצאה רגישות של המחזור לחשיפה היומיומית לאור. [1] [2]שינה בלילה גורמת לעיכוב בייצור ה-TSH, ולכן בשעות הלילה רמות ה-TSH נמוכות יחסית.[3]נמצא שהפרשת ה-TSH הינה רגישה לגורמים שונים, כגון חשיפה לאור, מצב שינה, רמת פעילות, תקשורת עם אנשים אחרים ועוד, באופן משמעותי יותר מהרגישות של המחזור היומי של הורמונים אחרים, כגון מלטונין וקורטיזול, ושל השינוי המחזורי בטמפרטורת הגוף.

בלוטת המגן אמורה לפעול כל הזמן ללא עליות וירידות. מהרגע בו נוצרה בשלב העוברי ועד סוף החיים. אולם, לאורך החיים עלולות להיות הפרעות בפעילותה. בין 10% ל-15% מהנשים סובלות מהפרעה בבלוטה. גברים סובלים פחות מבעיה זו (כ-2%-3%). הסימפטומים להפרעות הם מגוונים ויכולים להתבטא במערכות שונות בגוף. ההפרעות יכולות להוביל להופעה של יתר פעילות של בלוטת התריס, תת-פעילות של בלוטת התריס או בעיות שונות אחרות.
במחלות כרוניות רבות קיים מנגנון של הגוף אשר מעכב את המרת הורמון התירוקסין (T4) לתריודוטירונין (T3). במקרה זה קיימת העדפה להפיכת ההורמון T4 ל-RT3 (איזומר של T3 שאינו פעיל מטבולית) וכך מופחת הקצב המטבולי. הדבר קורה במגוון מחלות כרוניות קשות, במצבים מסויימים של השמנה, בחוסר אכילה (אנורקסיה), לעיתים עקב מאמץ פיזי, במצבי חוסר שינה, ובמצבים אחרים בהם הגוף נתון ללחץ (stress) רב.

בגוף ישנה בקרה עדינה על רמות הורמוני בלוטת התריס. ההורמונים מכילים יוד, אשר נצרך מן המזון. מחסור ביוד גורם לירידה ברמת הורמוני בלוטת התריס בדם. האונה הקדמית של יותרת המוח מגיבה על ירידה בהפרשת הורמון המגרה את בלוטת התריס (TSH). אך ללא יוד לא ניתן לייצר את הורמוני בלוטת התריס, ולכן בלוטת יותרת המוח ממשיכה להפריש TSH, אשר מצטבר בדם. עודף זה של ה-TSH מצטבר וגורם לגירוי יתר והתנפחות של בלוטת התריס. התנפחות זו היא צורה של זפקת (goiter). כדי להתגבר על הבעיה, בארצות רבות צורכים מלח שולחן מועשר ביוד (או מי שתייה מועשרים ביוד), ולכן זפקת שנוצרת עקב מחסור ביוד היא נדירה בימינו. גמדות יכולה לנבוע מהפרעות בבלוטת התריס, בין השאר. קרטנת היא תת פעילות של הבלוטה בתינוקות והשימוטו תירואידיטיס היא מחלה אוטואימונית אשר גורמת לתת פעילות, שייתכן שנגרמת על ידי הבקטריה Yersinia enterocolitica. (ויקיפדיה)

טיפול בתת פעילות בלוטת התריס

אבחנה של תת פעילות של בלוטת התריס – היפותירואידיזים:
האבחנה נעשית על ידי בדיקות מעבדה:
– TSH גבוה: (אם יש פגיעה בהיפופיזה יכול להיות נמוך) – נורמה של TSH 0.3-5, אם ה – TSH הוא 4.5-5 זה גבולי.
– 3-4 FT נמוך: בדיקות הדם לא תמיד רגישות מספיק לאבחן תת פעילות קלה של בלוטת התריס ולכן, במידה ויש מכלול סימפטומים המחשידים לתת פעילות בלוטת התריס, מומלץ לעשות בדיקת טמפרטורת גוף לפני הקימה מהמיטה, מתחת ל – 36.4 מעלות זה נמוך.
– יש צורך לבדוק נוגדנים כנגד הבלוטה כדי לאבחן השימוטו.

בנוסף לבדיקות מעבדה לאיתור תת פעילות של בלוטת התריס ניתן להסתייע במדידה עצמית של חום הגוף הבסיסי. בבוקר מייד עם ההתעוררות מדדו את טמפרטורת הגוף שלכם עם מד חום מדויק ורשמו את התוצאות על הדף במשך 3 ימים. אין לקום לפני זה מהמיטה. אם חום הגוף שלכם נמוך בממוצע של 3 המדידות מ 36.5 – 36.8 מעלות צלסיוס, יתכן שאתם סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס.


רוצה לקבל פרטים נוספים על טיפול / אימון אישי למייל שלך?

טיפול בתת פעילות בלוטת התריס

הפגיעות המערכתיות הנגרמות עקב תת פעילות של בלוטת התריס:
בלוטת המגן אמורה לפעול כל הזמן ללא עליות וירידות. מהרגע בו נוצרה בשלב העוברי ועד סוף החיים. אולם, לאורך החיים עלולות להיות הפרעות בפעילותה . (1) בין 10% ל-15% מהנשים סובלות מהפרעה בבלוטה. גברים סובלים פחות מבעיה זו (כ-2%-3%). באופן כללי יש האטה של כל המערכות וכל פעולות החיים. לא כל הפגיעות קורות בכל חולה. עצמת הפגיעה שונה מאדם לאדם ותלויה במשך הזמן לפני שהגיע לטיפול. יתכן מאד שיהיה קושי לגלות מוקדם עקב התפתחות איטית של סימני המחלה. 
סימפטומים להפרעות הם מגוונים ויכולים להתבטא במערכות שונות בגוף:
 בכל רקמות הגוף נאגרת חומצה היאלורונית הסופחת כמות רבה של מים – זו הסיבה העיקרית של עלית חולים אלה במשקל.

חילוף החומרים: 
ירידה בחילוף החומרים המביא לייצור אנרגיה ויצור חום. הטכניקה למדידת מצב יצור האנרגיה נקראת (BMR = Basal Metabolic Rate), ה – BMR ירוד בתת פעילות של בלוטת התריס. תהליך היצירה והפרוק החלבונים מופחת. כתוצאה מכך גם גדילת השלד וגם גדילת הרקמות השונות נפגעת. יצור הורמונים בונים כגון הורמון גדילה ואינסולין מופחתים. יעילות ספיגת הסוכר מהמעי מופחתת, סילוק הסוכר הנספג לדם אף הוא מופחת. כיוון שיש עליה בחדירות כלי הדם הקטנים "בורח" החלבון, אלבומין לחללי הגוף. קצב יצירה ופרוק השומנים מופחת. כיוון שהפרוק נפגע פחות, תהיה עליה בשומני הדם, במיוחד כולסטרול (גם LDL ו- טריגליצרידים, HDL נמוך). 
פגיעה בעור ובשערות:
נאגרת חומצה היאלורונית הקושרת מים ומשווה לעור מראה מעובה, מופיעות בצקות. ריבוי קרטין בעור גורם לסתימת זקיקי השערות. השערות נעשות יבשות ושבירות, השער נושר. 
הלב וכלי הדם:
נפח הזרמת הדם יורד. כיוון שקצב הלב יורד וכושר התכווצות התכווצות שריר הלב פוחתת. כלי הדם הקטנים עולה, יורדת הזרימה לכלים אלה ולכן החיוורון בחולים, חימצון הרקמות יורד. בתת פעילות קשה הלב מוגדל מצטבר נוזל סביב קרום הלב. בתת פעילות קצב הלב איטי ויש הגדלת משך הגל החשמלי R-P.
מערכת הנשימה:
יכולת הנשימה מופחתת שיחלוף הגזים (חמצן, CO2 ) מוקטנים, תהיה צבירה של דו-תחמוצת הפחמן וירידת ריכוז החמצן יכול להביא לאבוד הכרה (Myxedema Coma). תתכן הצטברות נוזל בקרום הריאה. 
מערכת העיכול:
ככל פעולות החיים גם תנועתיות המעי מופחתת, למרות שקצה הספיגה של חומרים רבים מופחת, עקב שהיית החומרים זמן ארוך מהרגיל במעי, הספיגה בסך הכול, עולה. אותם משקעים המצטברים בעור שוקעים גם בכל דפנות מערכת העיכול וגורמות לעיבוי דופנותיה ושינוי פעולתה. התיאבון והאכילה מופחתים ויחד עם התנועתיות המופחתת של המעי גורם לעצירות ולהתנפחות חלל המעי והצטברות גזים רבה עד כדי כך שניתן לחשוב על מצב של חסימת מעיים (Illeus), הדורש ניתוח או על פגיעה עצבית במעי. תתכן גם הצטברות נוזל בחלל הבטן (Ascites).
תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום להצטברות CARCINO EMBRIONIC ANTIGEN חומר זה הוא סמן של מחלה גידולית. קיומו יחד עם חסימת מעיים עלול להטעות כך שיתקבל הרושם שגידול בטני גורם לחסימת מעיים. הפרשת החומצה יורדת באופן משני מתפתח ניוון של רירית הקיבה. בחלק מהאנשים מתפתח חוסר ויטמין B12 יחד עם נוגדנים נגד רירית הקיבה, מביא מחשבה שלפחות בחלק מן האנשים זו מחלה של נוגדנים עצמיים. 
מערכת העצבים:
התירוקסין חיוני להתפתחות המוח. חוסר תירוקסין בעובר מביא להפרעה בהתפתחות המוח. חוסר תירוקסין בשנת החיים הראשונה, מביא לפיגור שכלי על כך בהרחבת בפרק על תת פעילות מולדת של בלוטת התריס.
בתת פעילות, אין הפרעה בחימצון רקמות המוח, אולם, זרימת הדם במוח מופחתת. כולל הפעולות האינטלקטואליות- המחשבה, זמן התגובה, הדיבור מופחתים. חוסר יוזמה, רצון לישון.
בגיל מתקדם שינויים אלה יצרו את הרושם שהאדם "סנילי". יתכנו שינויים פסיכיאטריים דיכאון, שיגעון רדיפה, אגרסיביות.
יתכנו התעלפות ממושכת וכאבי ראש מירידה בריווי החמצן. תיתכן הפרעה בשיווי משקל עקב פגיעה במח הקטן. יתכנו מוקדי ניוון. 
שקיעת ח´ היאלורונית וגלוקוז-אמינו-גליקנים בעצבים שונים יכולה לגרום לפגיעות עצביות מערכתיות: חירשות, עיוורון לילה. תגובות הרפלקסים איטיות ביותר. בבדיקת רקמת המוח נראה שהוא תפוח, בצקתי מלא משקעים ריריים סביב סיבי העצב. 
מערכת השרירים והשלד:
כאבים ונוקשות של השרירים, במיוחד בקור. הצטברות חומר רירי בשרירים. גם תגובות הרפלקסים וגם התכווצות השריר והרפייתו איטיים. הופעת רעד בשרירי בעת לחץ עליו (MYOCLONUS).
עצם ושלד:
בגיל הילדות קיימת הפרעה בהתפתחות העצם והתגרמותה. במבוגר יש האטה בבניית ופרוק עצם רמת הורמון בלוטת הפאראתירואיד מעט מוגברת, רמת ויטמין 1-25 D מעט מוגברת, סידן בדם יכול להיות מעט מוגבר (גם המגנזיום). האנזים פוספט בסיסי המבטא בחנית עצם יהיה נמוך.
פעילות כיליתית ומשק המים:
זרימת הדם בכליה, קצב הסינון הכיליתי יורד, ספיגת החומרים מהשתן הראשוני חזרה יורדים. יצור השתן פוחת. בנוסף לכך מתפתחת תסמונת של הפרשת יתר יחסית של הורמון אנטי-דיורטי (Inappropriate ADH) ההורמון גורם להפחתה באיבוד המים בשתן. מוסיף לאגירת המים והמשקל בתת פעילות של בלוטת התריס. 
מערכת ייצור תאי הדם (Hematopoietic):
בדרך כלל האנמיה לא קשה. אם חסר ויטמין B12 יהיו תאי דם אדומים גדולים (Macrocytic Anemia) תיתכן תמונה שלמה של חוסר ויטמין B12 הכוללת חוסר בחומצת קיבה ונוגדנים נגד התאים הפריטליים של הקיבה. אם אין חוסר בויטמין B12 התאים האדומים יהיו רגילים בגודלם (Normocytic Anemia). האנמיה נובעת מהפחתה בצריכת החמצן והפחתה ביצור אריטרופויטין (ההורמון הגורם ליצור כדוריות אדומות). אין בדרך כלל פגיעה ביצור תאי דם אחרים. תתכן הפרעה במנגנון הקרישה בגלל הפחתה ביצור גורמי קרישה (פקטור 8 ו- 9) עליה בשבירות כלי דם קטנים וירידה ביכולת ההדבקות של טסיות הדם. 
פוריות:
בנשים: תת פעילות של בלוטת התריס גורמת לירידה בהפרשת LH, ירידה בהפרשת פרוגסטרון. 
כתוצאה תהיה יצירה של רירית הרחם ומחזור לא סדיר. תיתכן ירידה בפוריות וריבוי הפלות. יצר המין פוחת.
בגברים: ירידה ביצר המין, אין-אונות ומיעוט תאי זרע. 
המערכת ההורמונלית:
בלוטת יותרת המוח (Hypophysis):
חוסר קשה של הורמון בלוטת התריס גורם לריבוי יצירת תאים המייצרים TSH. יכול להגיע לממדים של גוש החשוד כגידול. גוש זה לוחץ על יתר התאים ויכול לגרום לחוסר של הורמונים אחרים. מתן של תירוקסין גורם להיפוך התהליך.
פרולקטין: 
בחוסר ראשוני של הורמון בלוטת התריס, התירוקסין, עולה ה- TRH.
ה- TRH גורם לעליית פרולקטין ו- TSH עלית רמת שניהם מקבילה. על כן כאשר מוצאים תוך ברור מסיבות שונות פרולקטין גבוה יש לוודא שהגורם אינו חוסר בתירוקסין. לעיתים כתוצאה מהפרולקטין הגבוה תהיה הפרשת חלב.
הורמון גדילה:
הפרשתו מופחתת. טיפול בתירוקסין מחזיר את הפרשתו לנורמה.
קורטיזול:
אמנם רמתו בדם תקינה, אולם עקב חילוף החומרים המופחת הפרשת תוצרי הפרוק שלו בשתן 24 שעות- מופחתת. תגובת הפרשת הקורטיזול לגירויים כמו ירידת סוכר הדם, אף היא מופחתת.  
(לחמי ענבל, inballachmi@gmail.com)

טיפול בתת פעילות בלוטת התריס

תת פעילות בלוטת התריס – סימפטומים מוקדמים:
– עייפות 
– אי סבילות לקור 
– דיכאון 
– עצירות 
– כאבי מפרקים 
– זפק 
– ציפורניים דקות ושבירות 
– שיער דק ושביר 
– חיוורות 
– עור יבש 
– עודף משקל 
– השמנה
– קצב לב איטי (ברדיקרדיה) 
– הפרעות בשינה 
– בצקת לא גומתית – נעלמת בלחיצה
– לחץ דם נמוך
– בעיות במחזור – אמנוריאה
– ברדיקרדיה (דופק איטי)
– אנמיה
– חוסר ריכוז
– חוסר תאבון ויחד עם זאת עלייה במשקל
– ירידה בליבידו
– טמפרטורת גוף נמוכה
– עלייה ברמת שומני הדם וכולסטרול גבוה

סימפטומים מאוחרים:
– דיבור איטי, קול עמוק יותר 
– עור יבש ומנופח בפנים 
– מחזור וסת לא תקין 
– טמפרטורת גוף נמוכה 

סימפטומים פחות נפוצים:
– חוסר סבילות לחום 
– פגיעה בזיכרון 
– פגיעה ביכולת הקוגניטיבית 
– מיגרנות 
– היפוגליקמיה 
– רפלקסים איטיים 
– נשירת שיער 
– אנמיה 
– התקפי חרדה 
– קושי בבליעה 
– קשיים בנשימה 
– צורך בשינה מרובה 
– אוסטאופורוסיס 
– עצבנות וחוסר יציבות במצב הרוח 
– עלייה ברמות הכולסטרול 
– ירידה בחשק המיני 

סיבות וגורמי סיכון
– טיפול יתר בהיפר תירואידיזם (תפקוד יתר של בלוטת התריס): ניתוח, תרופות ו/או הקרנות יכולות להוביל להיפו תירואידיזם. 
– ליקויים בתפקוד ההיפופיזה או ההיפותלמוס (נדיר)
– צריכה לא מספקת של יוד: T4 מיוצר כאשר בלוטת התריס מוסיפה יוד לחומצת אמינו תירוזין. אם יש מחסור יוד בתזונה, הבלוטה לא יכולה לייצר מספיק מה – T4
– יותר מדי יוד בתזונה: עודף יוד בתזונה מעכב הפיכת T4 ל – T3. 
– מחסור באבץ, נחושת, ויטמינים A, B2, B3, B6, ו/או C. כל אלה משתתפים ביצירת T4. 
– מחסור בסלניום ואבץ – הם משתתפים בתהליך הפיכת T4 ל – T3. 
– תגובה תאית פגומה ל – T3 בגלל חוסר ברזל, חוסר אבץ ו/או חוסר פעילות גופנית
– מתכות כבדות, כולל מרקורי, עופרת ואמלגם (שבו משתמשים בתעשיית רפואת שיניים). מתכות אלה עלולות לגרום לשינויים בממברנת התא וברצפטורים, ובכך מונעים מ – T3 להיכנס לתא ולהתיישב על רצפטור מתאים. מתכות כבדות גם יכולות לפגוע בתפקודי כבד וכיליה, ובכך להפריע להפיכה T4 ל – T3. 
– מים מזוהמים: מים שיש בהם שאריות של חומרי ריסוס ועוד רעלים נמצאו כפוגעים בבלוטת התריס ומעלים סיכון לסרטן. מכיוון שאנשים לא רק שותים מים אלא גם מתרחצים ומבשלים, הרי שאנחנו מכניסים לגוף את הכימיקלים האלה גם דרך מערכת העיכול, גם דרך העור וגם דרך הריאות. 
פלואוריד. יש עדויות שעודף פלואוריד מפריע לספיגת יוד. יש מומחים שטוענים שיש להימנע מפלואוריד כמו מכל המתכות המסוכנות אחרות. 
– רעלים סביבתיים. אלה כוללים קוטלי חרקים, שאריות של הורמונים ואנטיביוטיקה בבשר שאנחנו אוכלים, חיידקים במזון, כימיקלים בחומרי ניקוי, צבעי מאכל וחומרים משמרים, תוצרי לוואי של חיידקים במעי ועוד. רעלים אלה פוגעים בתפקודי הכבד והכליות, ובכך מקטינים הפיכת T4 ל – T3. בנוסף, נמצא שחומרים אלה פוגעים ב – T3 כך שהוא לא יכול לבצע את עבודתו כראוי. 
– מחלות אוטואימוניות: במחלות אוטואימוניות מערכת החיסון של הגוף מפתחת נוגדנים כנגד תאים עצמוניים, במקרה הזה – התאים של בלוטת התריס. תיאוריה אחת גורסת שזיהום ע"י וירוס או חיידק בעל חלבון דומה לזה של בלוטת התריס גורם לתחילת השתלשלות העניינים. תיאוריה נוספת גורסת שתקיפת מערכת החיסון באה בעקבות תאים פגומים ולא תקינים של בלוטת התריס. 
* מחלת האשימוטו (Hashimoto) הינה צורה שכיחה של היפו תירואידיזם והיא הינה מחלה אוטואימונית. במחלה זו יש צורך בטיפול לכל החיים. 
* תאירואידיטיס (דלקת בבלוטת התריס) שבאה לאחר לידה – 1:2000 נשים יפתחו נוגדנים כנגד בלוטת התריס במשך הריון או לאחר לידה, מצב שגורר בעקבותיו התפתחות דלקת בבלוטה שמתפתחת כ-4-12 חודשים לאחר הלידה. מצב זה לרוב חולף לבד. נשים הסובלות ממחלה אוטואימונית או כאלה שמצב זה קרה להן מספר פעמים עם לידות מרובות, עלולות לפתח היפו-תירואידיזם קבוע. 
* Riedel's thyroiditis הינה מחלה נדירה בה החולה מפתח גוש קשיח המזכיר סרטן בבלוטה. מחלה זו מגיבה היטב לניתוח בבלוטה. 
– תרופות: ברוב המקרים מצב זה הפיך, עם הפסקת נטילת התרופה. 
* ליתיום – ניתן לחולים במחלה דו-קוטבית ובעיות פסיכיאטריות אחרות, הינו בעל השפעה רחבה על בלוטת התריס
* תרופה בשם amiodarone או cordarone – הניתנת לחולים בהפרעות קצב הלב, מכילה יוד ועלולה לגרום להיפו תירואידיזם. 
* תרופות אנטי דיכאוניות מסוימות
* תרופות לאפילפסיה מורידות רמות הורמוני התירואיד
– צילומי רנטגן – כולל צילומי שיניים, במיוחד בגיל הילדות 
– יוד רדיואקטיבי – הקרנות נגד סרטן של ראש או צוואר או מחלת הודג'קינס גורמת לתת פעילות בלוטת התריס ב -65% מהמקרים ב-10 שנים שלאחר הטיפול. 
– דיאטות יו-יו תכופות: הגוף מגיב לכל הפחתה משמעותית של קלוריות בהאטה בקצב הפיכה של T4 ל – T3 (האת מטבוליזם של התאים). ככל שיש בעבר יותר דיאטות מסוג זה, קצב פעילות בלוטת התריס מואט. 
 גידול בהיפופיזה (נדיר) – מצב כזה פוגע בהפרשה תקינה של הורמון ה TSH, הממריץ את הבלוטה לייצר T4. 
מין וגיל: הנשים סובלות מהמחלה פי 3 עד 8 יותר מגברים. הסיכון למחלה עולה החל מגיל 50. 
דיכאון: ה – T3 משתמש באותם הרצפטורים המשמשים את הטריפטופן (ההופך במוח לסרוטונין). שינוי באחד יכול להוביל לשינוי בשני.
הקרנות לטיפול בסרטן ראש וצוואר, או מחלת הודג'קינס
דיאטות תכופות
ניתוח להיפר-תירואידיזם
צריכה גבוהה של מזונות גויטרוגניים כמו טופו, כרוב, לפת ועוד
חולשה גנטית – לכמחצית מהחולים יש במשפחה אנטיגנים לבלוטה. למרות זאת, לעיתים קרובות המחלה "קופצת" דור 
* סינדרום טרנר – מחלה גנטית בנשים. כמחצית מהחולות מפתחות האשימוטו. 
עישון, במיוחד בהריון. נשים עם תת פעילות קלה ו/או לא מאובחנת המעשנות בהריון חפיסה עד שתיים של סיגריות, מגדילות מאוד את סיכוייהן להקטין עוד יותר את פעילות בלוטת התריס שלהן ופעילות מוקטנת של TSH באזור הכבד. נשים אלה גם עלולות לפתח רמות גבוהות של כולסטרול (LDL).
אנורקסיה או בולמיה: הבלוטה "מסתגלת" לתת תזונה ומאטה את הפעילות. במקרה כזה, נורמליזציה של האנרוקסיה או הבולמיה יבריאו את הבלוטה. 
טיפולי קרינה בילדות: כל הקרנה לאזור הראש והצוואר מגדילים את הסיכון לתת פעילות בלוטת התריס. בעבר טיפלו בקרינה באקנה, בעיות אוזניים כרוניות והגדלת בלוטת התימוס. היפו-תירואידיזם עלול להתפתח 40 שנה מאוחר יותר. 
טרשת עורקים – תת פעילות בלוטת התריס מקושרת עם התקשות עורקים ומחלות לב. אנשים הסובלים מהיפו-תירואידיזם נמצאים בסיכון גבוה יותר בגלל רמות גבוהות של LDL (הכולסטרול "הרע") אפילו ברמות נמוכות של תת פעילות הבלוטה. טיפול בהיפו תירואידיזם יכול להוריד שומני דם באופן משמעותי ובכך לעזור למנוע התקשות עורקים.
יתר לחץ דם – תת פעילות בלוטת התריס עלולה להאט את קצב הלב. אומנם מחקרים אחרונים לא מצאו קשר בין תת פעילות בלוטת התריס ויתר לחץ דם אצל נשים מבוגרות, אך יש עדויות שתת פעילות בלוטת התריס מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם אצל נשים בהריון. 
הקשר בין היפו-תירואידיזם לבין מחלות: תת פעילות בלוטת התריס מקושרת למחלת אדיסון, אנמיה מחוסר ברזל, בעיות נשימה, מיאסטניה גרביס, כשל חצוצרות, הפסקות נשימה בזמן שינה (sleep apnea), שיער שיבה בגיל מוקדם, סוכרת תלוית אינסולין (TYPE I), דלקת פרקים שגרונית וגלאוקומה. (אתר של קירה לוי).

הטיפול הקונבנציונאלי / תרופתי בתת פעילות של בלוטת התריס
התרופה הנרשמת בארץ לחולי תת פעילות של בלוטת התריס הינה אלטרוקסין המכילה הורמון טירוקסין. בארה"ב נמצאת בשימוש תרופה העשויה מתרכובת של טירוקסין וטריודטירוקסין- Armour Thyroid Extract. יש הטוענים שתרכובת זו יעילה יותר למרות הקושי בהתאמת המינון. 
(פורטל הבריאות והרפואה)

המלצות לטיפול עצמי בתת פעילות בלוטת התריס באמצעות תזונה
1. אם הסיבה לתת פעילות של בלוטת התריס הינה בחוסר יוד, יש להוסיף לתפריט אצות ים מסוגים שונים: נורי, קומבו, וואקמי. להרבות באכילת דגים ובמקום מלח שולחן רגיל להשתמש במלח ים.
2. יש להימנע מירקות טריים השייכים למשפחת הכרוביים: כרוב לבן, ברוקולי, כרובית, כרוב סיני ועוד .אשר מדכאים את פעילות בלוטת התריס ומעקבים ספיגת יוד. יש להימנע גם מאכילת פולי סויה. אך שימו לב: ירקות כרוביים מבושלים לא מהווים בעיה. 
3. חשוב להוסיף לתפריט מוצרים עשירים בתאית כגון דגנים מלאים, ירקות ופירות. אם קשה לכם לעכל ירקות ופירות טריים, סחטו מהם מיצים ושתו לפחות כוס כל יום.
4. הרבו בשתייה
5. צריכת כפית-שתיים של פולן (אבקני פרחים) בבוקר, תגרום לכם להרגיש חזקים יותר במשך כל היום.
6. תוספת מולטי-ויטמינים ומינרלים חזקה תועיל להרגשה של חיוניות ע"י סיוע לבלוטת התריס בייצור של טירוקסין.
7. שמן דגים מעלה חיוניות של בלוטת התריס.
8. טלו חומצה אמינית 500 מ"ג L-טירוזין פעמיים ביום. חומר זה משמש ליצירת הורמון טירוקסין.
9. לנשים בגיל המעבר, כאשר חלה ירידה גם בפרוגסטרון וגם בטירוקסין, מומלץ שימוש בקרם פרוגסטרון טבעי.
10. עיסוי כפות רגליים (רפלקסולוגיה) ועיסוי כללי מרענן יתרמו לשיפור זרימת הדם ולהגברת האנרגיה בגוף.
(פורטל הבריאות והרפואה)


תת פעילות של בלוטת התריס על פי שיטת לוסקי

התפקיד העיקרי עליו אחראית בלוטת תריס הוא ייצור הורמונים לצורך חילוף חומרים. בשפה פשוטה, חילוף חומרים הוא תהליך המרת אבות המזון לאנרגיה בתוך התא, כלומר, שינוי צורה ממצב אחד למצב אחר של אנרגיה. חילוף חומרים איטי (חוסר בהורמוני בלוטת התריס) גורם לאגירה ואי ניצולם של אבות המזון לאחר הפיכתם לצורת אנרגיה הניתנת לשימור. כלומר, תת פעילות של בלוטת התריס מונעת מהגוף לנצל ולהוציא את מאגרי האנרגיה שנכנסו לגוף. 
בראייה של שיטת לוסקי ניתן להקביל זאת לתהליך לא מאוזן בין הרצון לקבל ובין הרצון לתת. כמות האנרגיה שנכנסת לא שווה לכמות האנרגיה שיוצאת או מנוצלת. לפי כך, ההנחה היא שאצל הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס ישנו שיבוש באיזון העדין שבין הקבלה והנתינה או חוסר הבנה של התהליך כפי שהוא אמור להתרחש. הגורמים לחוסר איזון זה יכולים להיות רבים. לדוגמא, אחד הגורמים יכול להיות פחד המתבטא בעמדה ובמחשבה שמה העתיד אינו בטוח ולכן יש צורך לאגור ולהתגונן (בלוטת מגן) מפני הבאות. במקרה זה, תאט בלוטת התריס את פעילותה ותייצר פחות הורמוני תריס, דבר שיגרום לתת פעילות ויביא להופעתם של הסימפטומים הנקובים בתחילת המאמר.
במידה ולאחר שהמטופל יחולל שינוי בדפוסי החשיבה והאמונה בנושאים שהביאו אותו לחוסר איזון זה (את הגורמים מאבחנים בסדרת אבחונים ותשאולים), תשוב בלוטת התריס לתפקודה התקין ותשתקם בעקבות השינוי הפנימי. למוח יש את היכולת לזכור ולשקם כל תא, רקמה ואיבר בגוף למצבו האופטימאלי והבריא כפי שיש לו את היכולת ליצור את התא והרקמה והאיבר בזמן עוברות. כל המידע הנחוץ נמצא גם בכל תא ותא בגוף ונקרא DNA, לכן, כאשר אנו עושים את התיקון הנדרש ברמת הנפש, גם הגוף יודע לשקם את עצמו ולחזור למצבו הבריא.

טיפול בשיטת לוסקי – תת פעילות בלוטת התריס

טיפול בשיטת לוסקי בתת פעילות בלוטת התריס מבוסס על שיחה בתוכה משולבים מגוון טכניקות טיפוליות, כגון, פרחי באך, הילינג, דיקור, תזונה, דמיון מודרך ועוד, לצורך איזון התקלה אשר תאובחן על ידי סדרת אבחון של מבחני אינטליגנציה בשיטת לוסקי בשילוב הבדיקות הרפואיות שנעשו על ידי המטופל.

מקורות המאמר
1. לוסקי, ד. (2005) 32 האינטליגנציות. מהדורה שנייה. תל אביב, הוצאת מכללת לוסקי.  
2. אתר 'טבע הריפוי', נדלה בתאריך 16/09/08
http://www.naturemed.co.il/in_si/health_22.html  
3. האתר של קירה לוי – נטורופתית מוסמכת, נדלה בתאריך 16/09/08
http://www.kira.co.il/24283/%D7%AA%D7%AA_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1 
4. אתר 'פורטל הבריאות והרפואה', נדלה בתאריך 16/09/08
http://www.medportal.co.il/PageDisplay.asp?Artnum=464 
5.  אתר ויקיפדיה, נדלה בתאריך 16/09/08
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1

רוצה לקבל פרטים נוספים על טיפול / אימון אישי למייל שלך?
טיפול בתת פעילות בלוטת התריס